על צרכים, רצונות ויצירה: איך מצאתי השראה לכתוב מאמר ביומיים | רות יורובסקי
  • ראשי
  • בלוג
  • על צרכים, רצונות ויצירה: איך מצאתי השראה לכתוב מאמר ביומיים | רות יורובסקי

בסוף השבוע האחרון נסעתי לאילת.

הרגשתי שאני צריכה פוס משחק מהכל – מהטיפול בבן שלי, מהמירוץ אחרי המשימות היומיומיות, מאותו נוף מוכר (הנוף שלי מדהים, אבל בכל זאת).

חבר הציע לי לנסוע איתו לסופ"ש ארוך באילת וקפצתי על ההזדמנות.

המדבר תמיד עושה לי טוב – אני אמנם ילדה של הגוונים הכחולים-ירוקים של הים, אבל איכשהו תמיד הגוונים החומים-צהובים של המדבר משרים עליי הרבה מאוד נחת.

הגעתי בכוונה לתת דרור לצרכים ולרצונות שלי. לא ידעתי מה הולך לעלות, אבל הגעתי מחויבת לתת מענה למה שיעלה. כמה שזה חסר לי ביומיום – החוויה שהצרכים שלי משנים שהרצונות שלי נשמעים, קודם כל על ידי.

אז טיילתי במדבר. שעות על גבי שעות. ראיתי את הציפורים היפיפיות הייחודיות למדבר.

וישבתי בכמה בתי קפה שכונתיים אילתיים. התבוננתי באנשים. איזה אנשים יפים יש בעולם הזה.

ושחיתי בים האדום הכחול הצלול. כמה שאני אוהבת את הים הזה ומצד שני כמה הוא מפחיד אותי כשאני נכנסת לעומק ולא רואה מה יש מתחתיי.

ואחרי יום-יומיים של נחיתה, התחיל לקרות דבר נפלא. פתאום התחיל בי פרץ של יצירה. פתאום התחלתי לכתוב את המאמר הזה שישב לי על המדף כל כך הרבה זמן. ולא רק שהתחלתי, גם סיימתי אותו (!!!). ואז עשיתי גם outline למאמר נוסף, התכוונתי להסתפק רק בזה, אבל ביום למחרת פשוט התחלתי לכתוב אותו אפילו והמילים פשוט יצאו ממני כמו נהר זורם. לא חשבתי שזה בכלל תרחיש אפשרי, שאכתוב שני מאמרים ביומיים…

וזה כל כך הפתיע אותי. כי ביום-יום היצירה כל כך קשה עבורי. אני מרגישה שאני צריכה לחלץ אותה ממני בכוח. וגם אז זה כמו לנסות לשתות את האוקיינוס כפית אחר כפית.

ושאלתי את עצמי – מה קרה פה שאיפשר את זה? תחושת החופש? תחושת הנחת? שינוי המקום שהביא שינוי מזל?

ובעיקר שאלתי את עצמי – איך אני מביאה איתי את הלך הרוח הזה איתי חזרה הביתה?

הבנתי שיותר מכל מה שיצר את זה עבורי זו הייתה אותה החלטה שקיבלתי בתחילת החופשה. לתת דרור לצרכים ולרצונות שלי. להקשיב לצרכים ולרצונות שלי. דבר שאני כנראה לא עושה מספיק ביום-יום שלי…

כי, כשחושבות על זה, ברגע שאת ממלאה את כל כולך – במה שאת רוצה ובמה שאת צריכה – ברגע שאת מלאה עד אפס מקום בכל מה שעושה לך טוב – הטוב הזה מתחיל להישפך ממך החוצה. והטוב הזה שנשפך החוצה בא לידי ביטוי ביכולת אמיתית לנתינה לאחר, ובא לידי ביטוי ביצירה. משהו שנובע מתוכך ורוצה לקבל ביטוי חיצוני, כי הבפנים שלך כבר כל כך מלא.

אז הרמתי לי לחיים, ביני לבין עצמי. גם בהודיה לעצמי, וגם באיחול שאדע להביא יותר מאילת ליום-יום שלי.